שאלות ,תשובות ותגובות מהשטח
ביקורות מהשטח
Frequently asked questions
בישראל הזכויות עדיין חלקיות, אך קיימות:
ניתן לקבל ימי מחלה עקב טיפול בבן משפחה.
הטבות מס ותמיכה כלכלית – תלוי ברמת התלות של המטופל.
חלק מהעיריות מציעות קורסים, סדנאות ותמיכה.
מוזמנים להאזין לפרק שלנו בנושא עם מנכ"לית CARE GIVERS ישראל רחל לדני
וגם לקרוא עוד בנושא https://www.gov.il/he/pages/caregivers-news-062-v5
השאלה היא בעצם, איזון. איך אני יוצרת איזון בחיים, מעניקה תשומת לב גם לאדם המטופל, אבל לא שוכחת את שאר מעגלי החיים שלי.
אז שלב ראשון הוא המודעות. המודעות לכך שעוד אנשים צריכים אותי. ומותר גם לומר את זה לאדם המטופל במילים. "אמא, הייתי שמחה להישאר איתך פה כל הלילה, ואני מבינה שאת חוששת מהשעות הללו, אבל גם הילדים שלי זקוקים לי. ואני אהיה פה מחר על הבוקר\ אגיע בעוד שבוע שוב להיות איתך, בינתיים בואי נארגן לך את המרחב באופן נעים, נשים מוסיקה ונמצא מה עוד יכול לעזור לך."
דבר נוסף שיכול לעזור לנו הוא להציב גבולות – לא להיות זמין 24/7. לחשוב מראש אילו זמנים אני מקדישה לבן הזוג שלי, לשבת לקפה ולדבר עלי, עלינו ולא רק על הטיפול . לקבוע זמנים, אפילו קצרים , עם הילדים. זה לא תמיד הכמות, אלא האיכות, תשומת הלב האמיתית שאנחנו נותנים להם בלי לחשוש מלשתף אותם במחשבות שלנו.
מוזמנים להאזין לפרק שלנו על העוג"ן המשפחתי המדבר בדיוק על הנושאים הללו.
אחד האתגרים המרכזיים המתעוררים בתפקיד בני המשפחה המטפלים הזה הוא השחיקה.
היא יכולה להיות :פיזית, רגשית, נפשית וגם שחיקת חמלה הבאה לידי ביטוי בחוסר סבלנות ואפטיות לכאב האחר.
כדי להתמודד איתה חשוב קודם כל להבין שאי אפשר לעשות הכל לבד.
עזרה מאחרים – בין אם זה בני משפחה אחרים, חברים או שירותים מקצועיים – היא לא מותרות, היא חובה.
גם פסקי זמן קבועים למנוחה, פעילות נעימה, תחביבים או טיפול רגשי הם קריטיים.
דברו על התחושות, גם אם קשה.
מצאו אשת מקצוע להתייעץ איתה , גרונטולוגית, עו"ס או פסיכולוגית. הרבה אנשים משתפים שעזר להם מאד להתייעץ עם AI כדי לאוורר רגשות ותחושות קשות.
דברו אל עצמכם בשיח פנימי מטיב. אל "תרדו" על עצמכם, אלא פרגנו ותתמכו בעצמכם.
בוודאי. אלו רגשות נורמליים. טיפול באדם אהוב הוא מאמץ רגשי עצום, ולעיתים סוחט.
ונוסיף אפילו את הנושא שלא מדברים עליו, לפעמים,
אנחנו רוצים שזה יגמר. גם כשאנחנו יודעים שזה לא ירפא.
מותר לכם לקוות שהחיים שלכם יחזרו למסלולם.
מותר לכם לחשוב על היום שאחרי.
אבל יותר מזה. על החיים שלכם עכשיו.
מה ממלא אתכם? מה מעניק לכם משמעות?
מדוע אתם קמים בבוקר? מה נותן לכם ניצוץ לחיים ?
האם זה הטיפול? האם זה משהו אחר?
כל אלו יקלו על הרגשות הקשים
תשוקה ואהבה, אהבה ותשוקה והצורך שלנו במגע, לא עובר בשום גיל.
על כן, גם אם זה לא תמיד עובר לנו בקלות בגרון, כדאי לעודד את הזוגיות החדשה. כל עוד, כמובן , שהיא לא מאיימת על ההורה שלנו.
לפתוח את הלב לזוגיות חדשה לאחר אובדן הוא תהליך אישי, עמוק ורב-שכבות. בגיל מבוגר, כשמאחורינו חיים שלמים של אהבה, שגרה, אובדן וזיכרונות – כל מחשבה על קשר חדש עלולה לעורר רגשות סותרים: אשמה, געגוע, חשק, תקווה, ואפילו שמחה.
חשוב להבין: זוגיות חדשה איננה תחליף למה שהיא, אלא פרק אחר, יכול להביא איתו קרבה, חברות, שמחת חיים והקלה על תחושת הבדידות.
דברו עם ההורה ועודדו אותו.
ואם את או אתה מחפשים זוגיות אחרי אובדן פרגנו לעצמכם.
השלב הראשון הוא לא למהר – אלא להקשיב לעצמך. האם את/ה פנוי רגשית? סקרן/ית כלפי היכרות חדשה? כמה חשובה לך קרבה בחיי היומיום, בחברות, במגע, בשיחה?
כדאי לדעת שזוגיות מאוחרת נראית אחרת: לפעמים גרים יחד וחולקים את הבית ולפעמים בוחרים פשוט לחיות באינטימיות, כל מביתו אחת, בקצב שמתאים.
אולי יהיו ילדים או בני משפחה שיריימו גבה: "איך הוא ממשיך הלאה?", "איך היא שוכחת כל כך מהר?". אבל חשוב לומר: זה לא לשכוח, ולא לבטל.
זה להוסיף חיים לשנים, מתוך אהבה עצמית ואומץ לא לוותר על הלב.
לעוד מחשבות בנושא: מוזמנים להאזין לפרק שלנו על אלמנים, אלמנות ותשוקה
https://open.spotify.com/episode/6UhSwLdWU6mTcBLvrzo85d?si=7dd659115d3d4df3
מטפלים רבים שואלים איך להתמודד עם מצב עזרה בהורה מסרב.
התשובה מתחילה בהקשבה: להבין ממה הוא מפחד – אולי אובדן עצמאות?
אולי תחושת בושה?
כדאי להתחיל בהצעה לעזרה קטנה ולא מאיימת.
בנוסף, קבלת עזרה מהילדים לא תמיד נוחה לנו, על כן הבאת אדם חיצוני (רופא, שכן קרוב, או עובד סוציאלי) יכול לפתוח את הדלת. חשוב לדעת שיש הבדל בין דאגה אמיתית לניסיון "להציל" את ההורה – ושמותר שיהיה בתהליך אתגרים.
חשוב כמה שיותר לדבר בכנות, להעלות את הדאגות, לבקש שההורה יעשה את זה בשבילנו. הילדים, בת הזוג.
להראות שגם אנחנו רוצים וזקוקים לעזרה.
לעוד מחשבות בנושא מוזמנים להאזין לפרק של שאלות ותשובות של הפודקאסט שלנו
